גזלייטינג

גזלייטינג: מקורות, השפעות וביטויים מודרניים

גזלייטינג הוא מונח שהפך נפוץ יותר בשנים האחרונות, וכולל מגוון של התנהגויות מניפולטיביות שגורמות למישהו לפקפק בתפיסות, בזיכרונות או אפילו בשפיות שלו. צורה זו של מניפולציה פסיכולוגית מעניינת את הפסיכולוגים כמו גם את הציבור הרחב, בשל השפעותיה הפוגעניות על בריאות הנפש והעובדה שהיא הפכה נפוצה מאוד בכל תחומי החיים, החל מיחסים אישיים וכלה במדיה חברתית ותעמולה.

מקור המילה גזלייטינג

המונח "גזלייטינג" מקורו במחזה "Gas Light" מ-1938 מאת פטריק המילטון, שעובד מאוחר יותר לשני סרטים ב-1940 וב-1944, האחרון בכיכובם של אינגריד ברגמן וצ'רלס בוייר. במחזה ובסרטים, הבעל מבצע מניפולציות על אשתו, כדי לגרום לה להאמין שהיא משתגעת. הוא עושה זאת על ידי שינוי עדין של אלמנטים בסביבתם (כגון עמעום אורות הגז) ואז מכחיש שחלו שינויים כלשהם. עם הזמן האישה מתחילה לפקפק בתפיסותיה ובשפיות שלה, שזו בדיוק ההשפעה אליה התכוון הבעל.

השפעות פסיכולוגיות של גזלייטינג

לגזלייטינג יש השפעות פסיכולוגיות עמוקות על הקורבנות שלה. המניפולטור משתמש במגוון טקטיקות כמו שקר, הכחשה והקטנה כדי ליצור ספק במוחו של הקורבן. זה יכול להוביל למגוון של תופעות לוואי, כולל:

  1. בלבול: פקפוק מתמיד בתפיסת המציאות של האדם, שעלול להוביל למצב של בלבול וחוסר ודאות.
  2. חרדה: חיים במצב של ספק תמידי עלולים להוביל לרמות מוגברות של חרדה ומתח.
  3. דימוי עצמי נמוך: עם הזמן, הקורבן עלול להתחיל להפנים את הנרטיב השקרי של המניפולטור, מה שיוביל לירידה בהערכה העצמית ובערך העצמי.
  4. דיכאון: ההשפעות ארוכות הטווח של גזלייטינג עלולות להוביל לתחושות של חוסר תקווה ודיכאון.

גזלייטינג בדיונים ברשתות חברתיות

המדיה החברתית מספקת פלטפורמה נוחה לגזלייטרים, שמנצלים אותה כדי להשתמש בטקטיקות מניפולטיביות בקנה מידה גדול יותר. לדוגמה, מישהו עשוי להשתמש בטקטיקות של גזלייטינג כדי לזכות בוויכוח או להכפיש את נקודת המבט של אדם אחר על ידי הכחשת עובדות, האשמת האדם האחר ברגישות יתר או ניסיון להקטין את המשמעות של הנושא הנדון.

בדיונים ברשתות החברתיות, הגזלייטרים הם לרוב טרולים, המפרסמים בכוונה מידע פרובוקטיבי או שקרי כדי לעורר תגובות וליצור ספק. לדוגמה, טרול עשוי להכחיש אירועים היסטוריים מתועדים היטב, או לטעון שעובדות מדעיות מקובלות הן למעשה מתיחה. עם הזמן, התנהגות כזו עלולה ליצור סביבה רעילה שבה קשה להבחין בין אמת לשקר.

למרבה הצער, גזלייטינג בדיונים ברשתות חברתיות היא שכיחה, שכן האנונימיות והמרחק שמספק האינטרנט מעודדים, הלכה למעשה, אנשים לתמרן אחרים ללא חשש מהשלכות מיידיות. הנה כמה דוגמאות:

  1. הכחשת הצהרות ועובדות: אדם עשוי להשמיע הצהרה במדיה החברתית, ולאחר מכן, כאשר הוא מתעמת, להכחיש לחלוטין שאמר זאת, גם כאשר יש ראיות כתובות. לדוגמה, מישהו עלול לצייץ דעה שנויה במחלוקת, לקבל תגובה נגדית, ואז לטעון שהוא מעולם לא כתב את הציוץ, מה שמרמז (באופן שקרי) על כך שאחרים מפברקים ראיות או זוכרים לא נכון את המצב.
  2. האשמת אחרים בתגובת יתר: טקטיקת גזלייטינג נפוצה היא לבטל את הרגשות או התגובות של מישהו כדרמטיות או רגישות מדי. לדוגמה, אם מישהו מביע עלבון או כעס על הערה גזענית שהועלתה ברשתות החברתיות, הגזלייטר עשוי להגיב על ידי האשמת האדם בכך שהוא רגיש מדי או שאינו מסוגל להבין בדיחה, במקום להכיר בנזק שנגרם מההערה שלו.
  3. מניפולציה של עובדות: גזלייטר עשוי לתמרן עובדות כדי לתמוך באג'נדה שהוא מנסה לקדם. לדוגמה, מישהו עשוי לשתף מאמר חדשותי עם כותרת מטעה התומכת בנקודת המבט שלו, אבל תוכן המאמר לא באמת תומך בטיעונים שלו. כאשר אחרים מצביעים על אי ההתאמה, האדם עלול להאשים אותם באי הבנת המאמר או בהטיה, במקום להכיר בכותרת המטעה.
  4. שיימינג : אדם עשוי לשתף שיחות פרטיות או מידע אישי על מישהו אחר ללא הסכמתו על מנת להכפיש או להביך אותו. כאשר הוא מתעמת, האדם עשוי לטעון שהוא רק משתף את "הצד שלו בסיפור" או שהאדם האחר "מגיע" להיחשף, תוך מזעור הנזק והפגיעה בפרטיות שהם גרמו.

איך מזהים גזלייטינג? הנה מדריך עם דוגמאות מדיון בטוויטר.

גזלייטינג בתעמולה

גזלייטינג משמש גם ככלי בקמפיינים תעמולה של ממשלות ושופרות שלטוניים. על ידי מניפולציה של עובדות, הכחשת המציאות והכפשת יריבים, בעלי הכוח יכולים לשלוט בנרטיב ולשמור על סמכותם.

לדוגמה, במהלך התקופה הסובייטית, ברית המועצות עסקה במסע של רוויזיוניזם היסטורי, ושיכתבה ספרי היסטוריה כדי להסיר כל אזכור של מנהיגי העבר, ולהאדיר את הישגיה של המפלגה הקומוניסטית. סוג זה של מניפולציות יצר נרטיב שקרי שהופץ אז לציבור, וגרם להם להטיל ספק בזכרונותיהם ובהבנתם של אירועים היסטוריים.

דוגמה נוספת ניתן לראות בתעמולה שהפיץ המשטר הנאצי בגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה. הנאצים השתמשו במגוון טקטיקות של גזלייטינג, החל ממניפולציה של עובדות ועד הכחשה מוחלטת לזוועות שבוצעו במהלך השואה.